במדינת ישראל אין הגדרה רשמית למונח "ידועים בציבור" וכל גוף ציבורי או ממשלתי עלול לפרש אותו באופן שונה.

מבחינת בית המשפט לענייני משפחה המונח "ידועים בציבור" מתייחס לבני זוג החיים במערכת זוגית, מתגוררים יחדיו ומנהלים משק בית משותף אך לא נישאו באופן פורמלי בהתאם לחוק במדינת ישראל. נדגיש, כי מדובר בהגדרה רחבה וגמישה עד מאוד באופן היישום שלה -  כך למשל אין הכרח שבני זוג יתגוררו יחדיו כל ימי השבוע לשם עמידה בהגדרה של ידועים בציבור.

לשם קביעה שזוג ייחשבו כ"ידוע בציבור" מבחינה משפטית, בית המשפט ייבחן את נסיבותיו האישיות של כל זוג העומד לפניו.

על ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף הקובעת כי כאשר בני זוג מנהלים יחד אורח חיים תקין, כאמור לא בהכרח תחת קורת גג אחת, והתנהגותם מגלה מאמץ כלכלי משותף לגבי נכס מסוים, הרי שאותו הנכס ייחשב בבעלותם המשותפת.

בנוסף, בן הזוג אשר עומד בהגדרת בית המשפט לענייני משפחה כ"ידוע בציבור", זכאי לרשת את בן זוגו כאילו היו נשואים, זאת, כל עוד בן הזוג לא הותיר צוואה הקובעת אחרת.

בן זוג עשוי ליהנות מקצבאות שארים אם הוא עומד בהגדרה של "ידועים בציבור" על פי תקנון הפנסיה הספציפית של בן הזוג שהלך לעולמו. 

הסכם לחיים משותפים / הסכם ממון  הם הדרךהנכונה להסדיר את הזוגיות של בני זוג ידועים בציבור!

ההסכם לחיים משותפים, מותאם לכל זוג וזוג באופן אישי נוכח הנסיבות שהביאו אותם לחתום על הסכם כזה ובהתאם לרצונותיהם האישיים להסדרת ענייניהם האישיים.

במסגרת ההסכם מסדירים הצדדים את יחסי הממון והרכוש ביניהם הן בנוגע לאלו שנצברו טרם תחילת החיים המשותפים והן בנוגע לרכוש שייצבר במהלך חייהם המשותפים (זכויות סוציאליות, קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי חיים וכו’). כמו כן, ניתן להסדיר בהסכם את עניין המגורים, הכלכלה, הילדים, התנהלות במקרה של מוות או התמודדות עם מחלה קשה, אובדן כושר עבודה, מחלה של אחד מהילדים וכד'.

הצדדים יסדירו בהסכם גם את המנגנון ליישוב סכסוכים בעת מחלוקת או פרידה.

 

כשאני עורכת עם זוגות ידועים בציבור הסכם לחיים משותפים ראשית אני מבררת איתם מה הרכוש שנצבר לכל אחד מהם טרם כניסתו לקשר.

לאחר מכן אנחנו מדברים על ההתנהלות היום יומית, הכלכלית והזוגית, ולבסוף אנחנו  מלבנים שאלות הקשורות למקרה של פרידה.

היופי בחדר הגישור שלי, שיחד בני הזוג כותבים את ההסכם שלהם, אשר נותן ביטוי לערכים, לאמונות, לרצונות ולחלומות שלהם, וכן - גם לפחדים של כל אחד מהצדדים. 

וכמו תמיד חוזרת ומדגישה שההסכמות נכנסות להסכם משפטי אשר יאושר בפני נוטריון או בפני שופט, בהתאם לרצון הצדדים ויקבל תוקף משפטי.

"הורות משותפת" היא מושג חדש המבטא מערכת יחסים בין גבר ואישה שמחליטים להביא ילד לעולם, מבלי שהם מנהלים מערכת יחסים אינטימית זה עם זו ומבלי שהם מנהלים או מתכננים לנהל משק בית משותף, בקשר שמבוסס על היכרות מוקדמת או בחיבור שנעשה במיוחד לצורך ההורות.

הצדדים יכולים להיות הטרוסקסואלים או חד מיניים, ולשני הצדדים יכולים להיות בני או בנות זוג לפני התהליך, במהלכו, או אחריו.

כיום, ישנם בארץ גופים, אתרי אינטרנט ופלטפורמות נוספות ומגוונות, אשר מסייעים למי שמעוניין לאתר את הפרטנר המתאים לו למסע המשותף.

הצדדים עורכים מספר מפגשים, בוחנים, בודקים, בד"כ פוגשים את בני המשפחה, וההחלטה לצאת לדרך כרוכה באופן טבעי בהתרגשות גדולה מאוד, בתחושת אופרייה ורצון להימנע מכל דבר שעלול לחבל בהזדמנות להגשמת החלום המשותף.

בחדר הגישור, עם זוגות שמעוניינים לחבור להורות משותפת, אני מביאה את שני הצדדים לפתח שיחה בה עולות הסוגיות והדילמות איתם הם עשויים להתמודד בעתיד בעקבות המהלך המשותף ומאפשרת להם לבטא את כל קשת הרגשות בה הם מצויים, לצד תחושת האופוריה וההתרגשות.

מעבר לסוגיות החשובות, אשר נלקחות בחשבון בכל הסכם הורות או גירושים, כמו זמני שהייה, זרם חינוכי, ענייני רפואה והוצאות הילד, ישנן סוגיות נוספות וחשובות,  שלזוג "רגיל" נראות מאוד טריוויאליות, אך בהורות משותפת עלולות להפוך למכשולים קשים שיובילו לקונפליקטים. 

ואפרט כמה מהן:

טרום הכניסה להריון, בשלב זה יש החלטות רבות שיש לקבל, למשל:

· אילו בדיקות לבצע, האם דרך קופת חולים או באופן פרטי, מי ישא בתשלום, מהם הביטוחים הנדרשים והרצויים, מה עושים במקרה שלעובר יש מום או במקרה של הריון מרובה עוברים? מה לגבי החומר הגנטי במקרה של הפסקת הקשר? 

· בזמן הלידה: היכן תתקיים הלידה, באיזה אופן תתבצע? מי יהיה נוכח במהלכה, האם האישה מוכנה שהגבר שהוא אינו בן זוגה יהיה נוכח? האם אמא שלו תהיה נוכחת? עד כמה היא מוכנה שיהיה נוכח בימי ההחלמה בבית החולים, והאם היא פנויה נפשית לביקור של משפחתו, שהם אינם משפחתה.

לאחר הלידה: מה קורה בשבועות הראשונים שלאחר הלידה? בני הזוג אינם גרים ביחד -  מהם שעות הביקור של ההאב ובני משפחתו המקובלות על היולדת הטרייה? אם זה בן - האם יתקיים טקס ברית מילה? האם רופא או מוהל? מה יהיה שם משפחתו של הילד? למי הזכות לחופשת לידה ומי ינצל אותה?

דילמות אלה הן רק טעימה מסוגיות שעל הצדדים להחליט לגביהן, ומדובר רק על חודשי חייו הראשונים של הילד. 

בחדר הגישור אנו עוברים על כל הסוגיות העתידיות  וכותבים הסכמות המקובלות על שני הצדדים, כאלו שמשקפות את הערכים, התפיסות, הדעות והחלומות של כל אחד מהם. כמו כן מגדירים כיצד ינוהלו קונפליקטים עתידיים שאינם נלקחו בחשבון בזמן בניית ההסכמות. 

ההסכמות מנוסחות בהסכם משפטי ומקבלות תוקף של פסק דין ע"י שופט בבית משפט לענייני משפחה. 

בני זוג להט"בים המבקשים להינשא כיום בישראל, אינם יכולים לעשות זאת באמצעות הרבנות בישראל, שכן זו אינה מכירה בנישואין אלו. הם כן יכולים להינשא בטקסים אזרחיים ואלטרנטיביים בארץ או בחול, והודות לפסיקה תקדימית משנת 2006 הנישואים נרשמים כתקפים במשרד הפנים. 

קהילת הלהט״ב נאבקת כל הזמן על הזכות לקיים נישואים, הורות ופונדקאות בישראל. בזכות התיקון בנוסח חוק הפונדקאות כיום מתאפשר קיום ההליך גם בישראל. ועדיין, מאחר ולא קיימת חקיקה מוסדרת בכל הנוגע למשפחות להט״ב, ישנה עדיפות יתרה לערוך הסכמים ולהתרחק עד כמה שניתן ממסדרונות בית המשפט. 

 

דוגמא להסכמים שחשוב לערוך בסמוך להחלטה על מיסוד הקשר הזוגי:

הסכם ממון - כזה המאפשר לזוגות החיים יחד במשק בית משותף, לקבוע בהסכמה את אופן הניהול הכלכלי וחלוקת הרכוש בניהם הן בזמן החיים המשותפים והן, חלילה, במקרה של פרידה.      

הסכם חיים משותפים - הסכם החל על בני זוג שחיים יחד, מבלי שנישאו או שעתידים להינשא. זהו הסכם שנועד להצהיר ולהכיר בבני הזוג כידועים בציבור, להסדיר את נושא ההתנהלות הכלכלית ביניהם בזמן הווה ועתיד, וכן מסדיר את נושא האחריות ההורית המשותפת, לרבות זמני שהייה והשתתפות בהוצאות הילדים. אחריות הורית משותפת במשפחת קהילת הלהט"ב המורחבת היא הגדרה 'חדשה' יחסית בנוף המשפטי, שקובעת את הזכויות, החובות ומשקל האחריות ההורית בין שני הצדדים. הגדרה זו פתחה עולם שלם של אפשרויות, גם עבור זוגות משותפים וגם עבור יחידים שאין ביניהם קשר אהבה ושאינם מנהלים משק בית, המבקשים להביא ילד משותף לעולם. מסמך זה כולל הגדרות ברורות מאד לגבי תחומי אחריות, תנאי ראייה, הגדרת הוצאות פיננסיות ונתונים חשובים נוספים.

 

אז מה היתרונות בעריכת הסכמים אלה ?

•  הם מהווים פתרון חלופי לניהול הליך משפטי בעת משבר.

• כל נושא לגביו מתעוררת מחלוקת ניתן להסדיר באמצעות הסכם.

• מיצרים תחושת ביטחון וודאות.

• מאפשרים מציאת פתרונות יצירתיים והתאמת ההסכם לכל זוג בהתאם למקרה הספציפי.

• בנוסף, האופציה לערוך הסכם הינה זולה יותר באופן משמעותי, וחוסכת עלויות, זמן, משאבים ואנרגיה.

• הסכם מאפשר לצדדים שליטה בתהליך, מקנה יציבות ומנטרל חששות ופחדים.

• באמצעות ההסכם הצדדים יקבלו מענה ופתרונות למחלוקות וסכסוכים עתידיים, במידה ויצוצו. 

• בדומה לכל משפחה, גם משפחות להט"ב נקלעות למצבי סכסוך ופרידה.

 

בהליך הגישור לומדים הצדדים לפתח ערוץ תקשורת נקי ככל הניתן, להתמקד בעיקר ולהתרכז במציאת פתרונות ולא בהצפת בעיות.
הליך גישור למשפחות להט"ב הוא החלופה הסובלנית והיעילה ביותר בעת משבר, בעיקר כאשר ישנם ילדים במשפחה. זוגות להט"ב רבים בוחרים בהליך גישור כדרך הטובה ביותר להסדיר תהליכי פרידה, משום שהם מתמודדים עם אתגרים ייחודיים בחברה, וזקוקים לפתרונות יצירתיים אל מול מסגרת החוק.